אם פרדסים עוד משגעים אותך בריח (ואתה בכל מקום אחר רק לא בפרדס...)
השבוע נתקלתי בכך פעמיים. ישבתי עם חברה טובה בבית קפה. מזג האוויר היה נעים ולכן ישבנו בחוץ.
תוך כדי שיחה הגיעו לאפינו משבים עדינים נושאי ריח של בית מרקחת שלא הצלחתי להתעלם מהם.
אני מתכוונת לריח הנעים ,הנקי הזה, שכשאנחנו נכנסים לסניף סופר פארם אופף אותנו ברכות.
אז אכן, הסתבר שהתיישבנו בצמוד לסניף של סופר פארם.
תמיד חשבתי שהריח הוא תוצאה טבעית של מכלול המוצרים הקיימים על המדפים אבל ברגע שהריח הגיע לאפי, מרחק עשרות מטרים מן המקום, הכתה בי ההבנה שכנראה מדובר בתמציות ריח מלאכותיות.
בפעם השנייה שנתקלתי השבוע בתופעה הייתה בסניף איקאה. כמו כל עם ישראל הלכתי לחגוג את עונת הסיילים במותג. כשהגעתי לאזור מוצרי האמבט, שטף אותי ריח (נעים מאוד, אני מודה) כאילו הרגע נכנסתי לחדר אמבט מהביל ומלא ריחות סבון ושמפו. כשהסתכלתי מסביב לא היו סבונים רק הרבה פלסטיק. שוב תמציות ריח.
לא עליתי על משהו חדש. העובדה שריחות משפיעים על המוח שלנו ועל הרגלי הקניה ידועה לחוקרים מזמן והכנסת תמציות ריח מלאכותיות לחנויות גדולות, כחלק מאג'נדה של הגדלת המכירות היא חלק מהעניין.
משהו בתופעה גרם לי לתחושות בטן לא נעימות ועדיין לא הבנתי בדיוק מה ולמה כי הרי גם כשאני הולכת ברחוב, ריחות של לחם או פיצה מן המאפיה הסמוכה עלולים להינשא באוויר, לדגדג אותי ולקרוא לי לבוא ולחסל איזו פיצה או שתיים. גם הסטודיו שלי אפוף בריחות שמנים אתריים העלולים להגיע לרחוב, אז למה פתאום אני מרגישה חוסר נוחות עם עניין הריחות האלה שפוגשים אותי כמעט בכל מקום ציבורי?
התשובה היא שיש הבדל עמוק בין שימוש בתמציות ריח מלאכותיות לבין ריחות הנישאים כתוצאה מאפייה במקום, מיצור סבונים או מריח עצים בנגריה.
מעיסוקי בתחום הקוסמטיקה הטבעית, אני מודעת לכך שתמציות ריח עלולות להיות בעייתיות. הן מכילות עשרות ואולי מאות כימיקלים שונים ואין שום חוק שמחייב את החברות המייצרות אותם לפרט את כל הרכיבים שמכילים תמציות אלו.
במקומות בהם אין שקיפות אני חושדת. ואני חושדת שחלק מהכימיקלים האלה עשויים להיות לא בריאים בלשון המעטה.
מפעלים המפרישים ריחות וכימיקלים רעילים מורחקים לאיזורי תעשיה רחוקים ממגורים ואילו חנויות מחדירות לנו דרך האף ריחות וכימיקלים בעייתים באין מפריע.
כשאני נכנסת לחנות המשתמשת בתמציות ריח לקידום המכירות שלה, אני הופכת לשבויה שלה. האוויר שאני נושמת מכיל חלקיקי כימיקלים לא מזוהים, שחודרים לגופי ואין לי מושג מה ההשפעה שלהם עלי ועלי גופי וזאת מבלי לידע אותי ומבלי לקבל את אישורי. בואו לא נשכח שלחנויות נכנסות גם נשים בהריון, תינוקות וילדים קטנים. אני לא רואה הבדל בין זה לבין עישון פאסיבי, רק שעישון בסביבה ציבורית אסור כבר שנים רבות.
אז מה אפשר לעשות? הרי לא נפסיק לצאת לרחובות, להכנס לחנויות ולקניונים אבל חשוב שנהיה מודעים ואם נהיה מודעים ונגביר את הלחץ על חנויות להפסיק את שטיפת המוח והגוף שלנו ואולי גם נצליח להגיע לחקיקה מסודרת בנושא שתאסור או לפחות תחייב חנויות לידע בשלט גדול שכאן משתמשים בתמציות ריח העלולות להכיל רכיבים מזיקים לבריאות בדיוק כמו שיש בפרסומות של סיגריות.
תוך כדי שיחה הגיעו לאפינו משבים עדינים נושאי ריח של בית מרקחת שלא הצלחתי להתעלם מהם.
אני מתכוונת לריח הנעים ,הנקי הזה, שכשאנחנו נכנסים לסניף סופר פארם אופף אותנו ברכות.
אז אכן, הסתבר שהתיישבנו בצמוד לסניף של סופר פארם.
תמיד חשבתי שהריח הוא תוצאה טבעית של מכלול המוצרים הקיימים על המדפים אבל ברגע שהריח הגיע לאפי, מרחק עשרות מטרים מן המקום, הכתה בי ההבנה שכנראה מדובר בתמציות ריח מלאכותיות.
בפעם השנייה שנתקלתי השבוע בתופעה הייתה בסניף איקאה. כמו כל עם ישראל הלכתי לחגוג את עונת הסיילים במותג. כשהגעתי לאזור מוצרי האמבט, שטף אותי ריח (נעים מאוד, אני מודה) כאילו הרגע נכנסתי לחדר אמבט מהביל ומלא ריחות סבון ושמפו. כשהסתכלתי מסביב לא היו סבונים רק הרבה פלסטיק. שוב תמציות ריח.
לא עליתי על משהו חדש. העובדה שריחות משפיעים על המוח שלנו ועל הרגלי הקניה ידועה לחוקרים מזמן והכנסת תמציות ריח מלאכותיות לחנויות גדולות, כחלק מאג'נדה של הגדלת המכירות היא חלק מהעניין.
משהו בתופעה גרם לי לתחושות בטן לא נעימות ועדיין לא הבנתי בדיוק מה ולמה כי הרי גם כשאני הולכת ברחוב, ריחות של לחם או פיצה מן המאפיה הסמוכה עלולים להינשא באוויר, לדגדג אותי ולקרוא לי לבוא ולחסל איזו פיצה או שתיים. גם הסטודיו שלי אפוף בריחות שמנים אתריים העלולים להגיע לרחוב, אז למה פתאום אני מרגישה חוסר נוחות עם עניין הריחות האלה שפוגשים אותי כמעט בכל מקום ציבורי?
התשובה היא שיש הבדל עמוק בין שימוש בתמציות ריח מלאכותיות לבין ריחות הנישאים כתוצאה מאפייה במקום, מיצור סבונים או מריח עצים בנגריה.
מעיסוקי בתחום הקוסמטיקה הטבעית, אני מודעת לכך שתמציות ריח עלולות להיות בעייתיות. הן מכילות עשרות ואולי מאות כימיקלים שונים ואין שום חוק שמחייב את החברות המייצרות אותם לפרט את כל הרכיבים שמכילים תמציות אלו.
במקומות בהם אין שקיפות אני חושדת. ואני חושדת שחלק מהכימיקלים האלה עשויים להיות לא בריאים בלשון המעטה.
מפעלים המפרישים ריחות וכימיקלים רעילים מורחקים לאיזורי תעשיה רחוקים ממגורים ואילו חנויות מחדירות לנו דרך האף ריחות וכימיקלים בעייתים באין מפריע.
כשאני נכנסת לחנות המשתמשת בתמציות ריח לקידום המכירות שלה, אני הופכת לשבויה שלה. האוויר שאני נושמת מכיל חלקיקי כימיקלים לא מזוהים, שחודרים לגופי ואין לי מושג מה ההשפעה שלהם עלי ועלי גופי וזאת מבלי לידע אותי ומבלי לקבל את אישורי. בואו לא נשכח שלחנויות נכנסות גם נשים בהריון, תינוקות וילדים קטנים. אני לא רואה הבדל בין זה לבין עישון פאסיבי, רק שעישון בסביבה ציבורית אסור כבר שנים רבות.
אז מה אפשר לעשות? הרי לא נפסיק לצאת לרחובות, להכנס לחנויות ולקניונים אבל חשוב שנהיה מודעים ואם נהיה מודעים ונגביר את הלחץ על חנויות להפסיק את שטיפת המוח והגוף שלנו ואולי גם נצליח להגיע לחקיקה מסודרת בנושא שתאסור או לפחות תחייב חנויות לידע בשלט גדול שכאן משתמשים בתמציות ריח העלולות להכיל רכיבים מזיקים לבריאות בדיוק כמו שיש בפרסומות של סיגריות.